15/05/2007
ביום השנה ה-59 לנכבה הגדולה ביותר אותה מציינים הפלסטינים היום (שלישי), קראו אלפי הפלסטינים לצדדים הנלחמים ברצועת עזה להפסיק את מעשה האלימות ההדדיות ולהימנע מלגרום נכבה שניה לעם הפלסטיני שתביא בסופו של דבר לחיסול סוגיתו ומאמציו להשתחרר מהכיבוש הישרלי בצל המצור והדיכוי. בעיר רמאללה ציינו הפלסטינים את האירוע בכינוס מרכזי ובתהלוכות ברחבי הגדה המערבית. בנאום שנשא יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן), קרא לקהילה הבינלאומית להסיר את המצור המוטל על הפלסטינים ולפעול למען סיום הכיבוש הישראלי.
עבאס הדגיש כי הפלסטינים דבקים בהסכמי אוסלו וקרא ליישום התוכנית הבטחונית במטרה לשים קץ לעימותים האלימים ברצועת עזה. הוא עוד קרא להקמת מדינה פלסטינית עצמאית בגבולות 67' ובירתה ירושלים, וקרא למען פתרון צודק לבעיית הפליטים בהתאם להחלטה 194.
מצדו אמר ראש ממשלת האחדות הלאומית, אסמאעיל הנייה, שאין לוותר על זכות הפליטים לשוב למולדתם וכי הפלסטינים דבקים בזכותם להתנגד לכיבוש. ראש הויעדה המדינית במועצה המחוקקת, עבדאללה עבדאללה אמר כי לפלסטינים לא ניתן היה למנוע מהנכבה הראשונה מלהתרחש בשנת 1948 אך הם חייבים כעת להתאחד נגד הנכבה של מלחמת אחים והנרכיה. עבדאללה הדגיש את זכותם של הפלסטינים להגדרה העצמית ולשיבה.
נציגי הפלגים הפלסטיניים גינו בלשונו של עומר עסאף את השתיקה הבינלאומית כלפי סוגית יותר מתשעה אלפים פליטים פלסטינים שנפוצו לכל עבר בעולם מאז כשישה עשורים. עסאף דיבר על מצבם של הפלסטינים בצל האלימות הגואה והקרבות הפנימיים ברצועת עזה והדגיש כי אפשר להתמודד עם הנכבה המתיצבת בבניית גדר ההפרדה ויהוד ירושלים אך מה שמתרחש ברחובות עזה מוגדר כפשע מתועב שמובילה לעיוות צורתו של המאבק הפלסטיני. " כנראה, הצדדים הנלחמים התחמקו מהאמת כי הם עדיין חיים תחת הכיבוש וכי הם נזקקים לכל טיפת דם במאבקם להחזיר את אדמותיהם", אמר.
בנאומו של עסאף, העבירו נציגי הפלגים הפלסטיניים מסר לישראל כי " שום פתרון לא יביא להפסקת הקריאה של הפליטים הפלסטינים לממש את זכות השיבה למולדתם ". הם גם העבירו למנהיגים הפלסטיניים המסר כי " לא תושג הצלחה לשום פיתרונות מדיניים או יוזמות מקומיות, ערביות או בינלאומיות אם לא יבטיחו את מימוש זכות השיבה של הפליטים".
גם בתוך גבולות 48, התקיימו בימים האחרונים כנסים רבים לציון יום הנכבה. ב"מסמך חיפה" שפורסם היום נכתב " "קיומנו במולדתנו הוא המשך של ההתחדשות ההיסטורית המתמדת שליוותה תקופות ואירועים שפקדו את המזרח הערבי בעתות של תחייה או נסיגה, התעוררות או מאבק לשחרור ועימותים עם הפלישה, הכיבוש והקולוניאליזם" .
"בסוף המאה ה-19 החלה התנועה הציונית את מפעלה הקולוניאליסטי-התיישבותי בפלסטין. בהמשך החלה התנועה הציונית, בתיאום עם הקולוניאליזם העולמי ובהסכמת הריאקציונריות הערבית, לממש את מפעלה, שתכליתו כיבוש מולדתנו ומימוש שאיפתה להפוך אותה למדינה ליהודים. בשנת 1948, שנת אל-נכבה של העם הפלסטיני, ביצעה התנועה הציונית מעשי טבח נגד בני עמנו, הפכה את מרביתם לפליטים, הרסה מאות מכפרינו ועקרה מערינו את רוב יושביהן.
אחר-כך מנעה מדינת ישראל את שיבת הפליטים הפלסטינים למולדתם, תוך שהיא מפירה את החלטה 194 של העצרת כללית של האו"ם שהתקבלה בשנת 1948 ואת החלטותיה האחרות שהתקבלו לאחר מכן בעניין זה. אף שנהפכנו לאזרחים בה, מדינת ישראל המשיכה, לאחר הקמתה, את פעולות הגירוש והעקירה. היא גירשה רבים מאיתנו מערינו ומכפרינו והפכה רבים מאיתנו לפליטים במולדתנו. כמו כן היא הפעילה נגדנו מדיניות של דיכוי, שהגיעה לפעמים עד כדי רצח, כפי שקרה בטבח בכפר קאסם באוקטובר 1956.
היא הטילה עלינו שלטון צבאי שנמשך עד שנת 1966 ומנעה את חזרת העקורים לכפריהם ולעריהם. עד היום היא מסרבת להכיר בעשרות כפרים ערביים בנגב ומפעילה מדיניות של גזילת אדמות בני עמנו שם. מדינת ישראל חוקקה את חוקי הקרקעות, ההגירה והאזרחות הגזעניים, וחוקקה חוקים נוספים שאיפשרו נישול מאדמותינו והשתלטות על רכוש הפליטים והעקורים. כמו כן ניסתה ישראל לעוות את זהותם של בנינו ובנותינו באמצעות הנהגת תוכניות לימודים המטפחות ניהיליזם לאומי ושואפות לחנכם בהתאם לנראטיב הציוני. היא הפיצה במערכת החינוך הערבית, שעליה פיקח השב"כ, אווירה של הפחדה. היא גם הפעילה נגדנו אפליה ממוסדת בתחומי החיים השונים: מגורים, תעסוקה, חינוך, פיתוח, חלוקת משאבים ועוד".
-----------------------------
דיווחו בערבית של
רשיד הלאל - רמאללה
רשיד הלאל - רמאללה
