אישיותו הטיפוסית והיחודית אפשרה לו לצאת מהנסיבות והמשברים הקשים ביותר
12/11/2006
ביום הזכרון להעדרו של ראש הרשות הקודם, יאסר ערפאת, ועם האלימות הגואה של מתקפות הצבא הישראלי בשטחים הפלסטיניים, מתגעגעים הפלסטיניים באופן גורף למנהיגם ההיסטורי שהיה מסוגל בתחושתו הטקטית לקלוט את כל הסתירות ולהימנע מלהגיע לגדר הסתום על אף כל הקשיים. למרות שעברו שנתיים למותו של ערפאת, הבכירים הפלסטיניים שהיו מקורבים אליו עודם מדגישים כי ישראל רצחה אותו ברעל בעוד לא הוכרז רשמית עד כה על הסיבה האמיתית שהובילה למותו.
החבר העצמאי הקודם במועצה המחוקקת, עבד אל ג'וואד סאלח, הנחשב לאחד מאלה שמתחו ביקורת נוקבת על סגנונו של ערפאת בשלטון, אמר :" להערכתי, אם ערפאת היה נוכח כעת, לא היה מתחולל המשבר שאנו חיים עכשיו. ערפאת היה האיש המסוגל ביותר להתמודד עם משברים ולסדר אותם באופן הולם ". סאלח הודה כי התרגל למתוח ביקורת בדרך קבע על ערפאת בשל " היותו היחיד שהעניק לעצמו את הזכות לקבלת החלטות הנוגעות בענין הפלסטיני, ובשל דביקותו בהקמת משטר פוליטי מתאים לו בעיקר בכדי לממש את סמכויותיו איך שהוא רוצה .... ערפאת נעדר והמשטר הפוליטי נשאר כפי שהוא, ואין מי שביכולתו לממלא את המקום אותו יצר ערפאת לעצמו במיוחד ". על אף עמתדו המתנגדת, אמר סאלח, כי נוכחותו של ערפאת בשלב הזה היתה מנצלת אותנו מהמצב המתדרדר בשל היותו המנהיג הזוכה להשפעה עצומה בזירה הפלסטינית ".
מבחינתו, ציר הפרלמנט הקודם ואחד הבכירים בתנועת פתח, מחמד אל-חוראני, אמר :" אכן היינו מותחים ביקורת על ערפאת כי היינו רוצים בו בד בבד עם ממסד פלסטיני חזק, אבל אנו מגלים כעת כי ערפאת נעדר בעוד הממסד אינו קיים ". לדברי אל-חוראני, המנהיג הקודם היה " האיש היסודי באיתור האמצעים ההולמים ביותר ליישב את המחלוקות ולגבש פתרון לשאלותיהם של הפלסטיניים ... הוא הפרגמטי והפוליטיקאי שהיה מוכן לפעול כל שעות הלילה בכדי להביא לפתרונה של סוגיה כלשהיא שתופיע בפני החברה הפלסטינית, והיה יוצא מהמצוקות הקשות ביותר בלי לאבד את שמירתו על קימותה של השאלה הפלסטינית ". האלטרנטיבה כעת לערפאת, לדעתו של אל-חוראני, היא " יצור ממסד פלסטיני באותה עוצמה של ערפאת אשר יהיה מסוגל להתיחס עם כל ההתפתחויות הפוליטיות והארגוניות בזירה הפלסטינית ".
ערפאת התמודד והתעמת עם בכירים ומנהיגים בתנועת חמאס ב-1997. הוא הטיל על מייסד חמאס, שיך אחמד יאסין, מעצר בית, וזרק האיש השני בתנועה, עבד אל-עזיז רנתיסי לתוך הכלא ... ולמרות זה, החזיקה החברה הפלסטינית ביציבות שלה. המחלוקות והוויכוחים שהתקימו בין חמאס לערפאת, לא היוו מניעה בפני אחד מחברי הפרלמנט מטעם חמאס, אימן דראגמה, לשבח את ראש הרשות הקודם. " אכן היינו יוצאים מהמצוקה אם אבו עמאר היה נוכח כיום בשל הנהגתו המאפיינת. הוא נלכת תוך מתחם אל-מוקטעה ברמאללה ונרצח מכוון שסירב לוותר על עמדתו, וכדאי להתיחס לעמדה זו כתוכנית מדיני בשביל העם הפלסטיני ".
הממונה על המו"מ ברשות הפלסטינית, סאיב עריקאת, אשר פעל שנים רבות לצדו של ערפאת ועודו מכהן אותו תפקיד בראשות הנשיא הנוכחי, מחמוד עבאס ( אבו מאזן ), אמר :" רעיונו של ערפאת עדיין קיים ... ערפאת מת והכיבוש עודו קיים ... ערפאת מת בעוד חלומו בשחרור ירושלים לא התגשם ... לשם זה, הנאמנות שלנו כלפי ערפאת תהיה מתוך התענינות ברעיונו ומימושו ". לדברי עריקאת, כאשר נגשים את חירות לעצמנו ונשתחרר מהכיבוש הישראלי, ונעצור את האנרכיה ונבלום את בניית והתרחבות ההתנחלויות בשטחים הפלסטיניים, רק אז נוכל להיות גאים בציון זכרו של ערפאת".
ציון יום הזכרון למותו של ערפאת בא השנה בצל משבר פנימי חנוק שנגרם כתוצאה למצור הבינלאומי ( כלכלי ומדיני) שהוטל על השטחים הפלסטיניים לאחר ניצחונה של תנועת חמאס בבחירות לפרלמנט ועלייתה לשלטון. למרות שערפאת התמודד עם הרבה משברים פנימיים בזירה הפלסטינית, והאחרון היה המצור הצבאי התקיף שהוטל עליו בלשכתו במתחם אל-מקאטעה ברמאללה, לא היה עיכוב בתשלום משכורותיהם של אלפי העובדים ברשות מאז שהוא נבחר כיושב ראש הרשות ב-1996 כמו שקרה בעקבות כינונה של ממשלת חמאס.
שר האוצר לשעבר ברשות הפלסטינית, סלאם פיאד, אמר :" נחשפנו להרבה משברים כספיים בזמנו של ערפאת, אבל הוא היה תמיד יוצא ממשברים אלה ". לדעתו של פיאד, התוכנית אשר ערפאת הקדיש כל חייו לממש אותה לא באה לידי הגשמה, והכיבוש עודו קיים ... ".
מה עמד מאחורי מותו של ערפאת
בסאם אבו שריף, אשר כהן במשך חמש עשרה שנים כיועצו של ערפאת עד למותו, אמר לסוכנות פרנס פרס," הזהרתי את ערפאת כמה פעמים באופן ישיר וגם במכתב רשמי ששגרתי אליו מפני שישראלי מתכננת להרוג אותו באמצעות רעל ". במכתב שנשא את התאריך של 05 ביוני 2002 נכתב :" ישנם מידע מגופים ומקורות אמינים ואותנטים כי ישראל רוצה להרעילך. אנא תזהר מפני מיים ואוכל... שתה רק מבקבוק שתפתח בעצמך, ותאכל רק אוכל שמור בקופסאות נעולות אותם קונה לך הנאמנים ואותם אתה תפתח ביד". לדבריו של אבו שריף :" שלחתי את המכתב על פי מידע שהעביר לי חבר בוושנגטון ולפיו התקשר הממשל האמריקני, ג'ורג' בוש, עם ראש הממשלה הישראלי אז, אראיל שרון, ודרש ממנו לא לפגוע בערפאת במהלך המצור אותו הטיל הצבא הישראלי על מתחם אל-מקאטעה ברמאללה .... ובמהלך ישיבה של הקבינט המדיני-ביטחוני, אמר שרון כי הבטיח לבוש בכך שהנשיא הפלסטיני לא ייפגע. אבל בתום הישיבה, התנהלה שיחה בין שרון לבין שר הביטחון הקודם, שאול מופז אשר אמר לשרון :( אתה הבטחת שלא תהרוג את ערפאת בהפגזה, אך ישנם שיטות אחרות שיביאו להריגתו ... זו היא ההזדמנות שלנו ) ".
אבו שריף הדגיש כי על פי גרסת חברו, "שרון לא הגיב, אך הביט במופז ואמר לו : לא רוצה שום אצבעות מאשימות שיסמנו את התערבותה של ישראל בהריגתו. מופז הגיב ואמר : בהחלט, אז שרון אמר לו : תוציא הפרשה לפועל ".
יועצו של ערפאת עוד הוסיף :" אני חוזר ואומר כי ערפאת נהרג מרעל ... אני בטוח 100% מדבר הזה ... הישראליים הרגו אותו כמו שהרגו ידידי וודיע חדאד, הראש המתכנן לפעולות חטיפת המטוסים אותן ביצעו חברי החזית העממית לשחרור פלסטין בשנות השבעים, ולפני כמה חודשים, חשף מומחה ישראלי לעניני ריגול בספר שלו כי המוסד הישראלי הרעיל את ערפאת בשנת 1977 ". אבו שריף הדגיש כי הישראליים הרגו את ערפאת מכוון שהוא דחה את כל הפתרונות החלקיים שהגישו וסירב לחזור בו מכינונה של מדינה פלסטינית ריבונית שתוקם על אדמות 67 ובירתה ירושלים.
היועץ הקודם לענייני ביטחון ברשות הפלסטינית, ג'בריל רג'וב, אמר כי ערפאת נהרג בשל היותו הסמל לשאלה הפלסטינית, וכל ההסתברויות פתוחות ביחס לשיטה שהביאה למותו ". רג'וב הדגיש כי תיק הריגתו של ערפאת לא יסוגר עד שתתגלה האמת בנוגע למי שעמד מאחורי מותו.
מבחינתו של ראש המודיעין הכללי ברשות, תוופיק א-טיראווי, אשר שהה ביחד עם ערפאת תוך בנין אל-מוקאטעה במשך שלוש שנים ( תקופת המצור ), אמר לסוכנות פרנס פרס כי " אנו עודנו עוקבים את תיק מותו של ערפאת ומשקיעים מאמצים ככל האפשר עד שנגיע לעובדה ... נפגשנו עם עשרות אנשים וקבלנו גרסתם של מאות אנשים אחרים וכן עקבנו אחרי אנשים מסוימים בשטחי הרשות וגם בחוץ ". אל-טיראווי עוד הוסיף כי מנגנון המודיעין הפלסטיני מבצע חקירות בכל הכיוונים " וקשרנו בין פרשת מחלתו של ערפאת לבין חבילה של הצהרות אותן שגרו בכירים ישראליים כמה שנים לפני מותו ובהן הם קראו להריגתו ... הצהרות אלה תועדו אצלנו בתוך תיק שכלל 79 דפים ".
