מתנדבת צרפתית מספרת על נסיעתה דרך מחסום חווארה בכניסה לעיר שכם

חייל ישראלי אמר לה, "אני אוהב את שכם אבל מבלי תושביה "
04/03/2006

לאחר יותר משעתים של המתנה במחסום חווארה הממוקם בכניסה הדרומית לעיר שכם שבצפון לגדה המערבית במהלך נסיעתה לירושלים, התקרבה "מארי כריסטיאן" לקצין הישראלי בנקודת הביקורת אשר ידע מקודם שהיא אישה זרה ושאל אותה בתמיהה,
- מה מביא אותך לשכם ?!
- אני עובדת שם .
- ואיזה מין עבודה יש לך בעיר שכם , שם הם לא עושים כלום חוץ ממעשי טרור ואלימות ופיגועי ירי.
- באתי ללמד את אמנות ומוסיקה לבני הנוער הפלסטינים בשכם.
- מוסיקה בתוך שכם ...! אני לא יכול להאמין, הם מבינים רק את שפת ההריגה.
- שכם היא עיר מאוד יפה, יש בה בתי ספר, גנים ציבוריים, בתי קפה ואנטרנט, והכי חשוב מזה ... יש בה אנישם שאוהבים שלום ורוצים בו... אתה לא יכול לגלות את כל זה כשאתה לובש את המדים של הצבא ונושא את רובה בידך. אתה מסוגל לראות את שכם האמיתית רק כשתסיר מעליכך את כל המגבלות האלה.
- אני אוהב את שכם ויודיע היטב שהיה עיר יפה אבל מבלי תושביה הפלסטיניים.
- תושביהה רוצים בשלום.
- (בצחוק) ...תשמרי על עצמך שלא יחטפו אותך או יהרגו אותך.


"מארי כריסטיאן" מתנדבת צרפתית שעוסקת בתחום הכשרה אזרחית בשטחים הפלסטיינים, סיפרה בראיון שנתנה לרשת פלסטין לחדשות על התנהגותיהם של חיילי הצבא הישראלי במחסום חווארה במהלך נסיעתה מעיר שכם לכיוון ירושלים דרך המחסום בסיומו של יום הכשרה שהעניקה לכמה מבני הנוער הפלסטיניים. היא חיכתה יותר משעתים תוך מונית פלסטינית עם שורה ארוכה של מוניות, ולאחר מכן היא נאלצת לרדת מהמונית ולהמתין בצד הכביש להסתכל במעשה ההשפלה והתנהגות הפרובוקטיבית של החיילים כלפי הפלסטיניים במחסום.

"מרי" הסבירה כי ראתה נערים פלסטיניים מתחת לגיל עשרים שאותם הכריחו החיילים במחסום להרים את הידיים למעלה ולעמוד עם הפנים מול הקיר לאחר שהתפשטו מלבוש של הצד העליון מגופם, כל זה קורה מול עיניהם של מאות הגברים והנשים הממתינים במחסום. כשהנערים עומדים בצורה הזות, החיילים היכו אותם בכיתות של רובים והשמיעו אותם קללות ומשפטי גידוף הפוגעות בתחושה. עוד אמרה "מרי" כי ראתה סטודנטים ופקידים שמוכרחים לחכות שעות ארוכות כל יום עד שיתירו להם החילים לעבור את המחסום ולהיכנס לעיר שכם בדרכם לבתיהם אחר יום של עבודה או לימודים.

מראה אחת שעוררה כעס והוכיחה על אכזריות החיילים, אמרה מרי, התרחשה כאשר התווכח עם החיילים איש פלסטיני בעשור החמישי שנשא בתינוק בין ידיו. החיילים דרשו ממנו לשים את התינוק על הקרקע כדי שיוכלו בחופשיות לערוך את החיפוש הרגיל שלהם. האיש סירב לענות לדרישתם מתוך דאגתו על התינוק אשר לא ביכולתו לסבול את השארותו מושם בכביש. אז, החלו החיילים למשוך את התינוק מבין ידיו של האב אשר הוא גם כן התאמץ להשאיר את התינוק עמו, אבל לאחר מכן הוא נאלץ לוותר עליו לחיילים אשר החלו להרביץ לו בכל מקום בגופו באופן אלים והניחו אותו על הקרקע בעוד המשיכו במכות ובעיטות. החיילים לא הסתפקו בכך, אבל הכריחו את האיש לעמוד מול הגדר עם הידים למעלה כענישה נוספת על התנגדותו לענות לדרישתם. 

המתנדבת הצרפתית התיחסה בדיבורה למצבם הנפשי של האזרחים והנהגים הפלסטיניים לנוכח התנהגותיהם של חיילי הצבא הישראלי הנמצאים במחסום. היא אמרה כי מצב של התמוטטות נפשית ואיבוד יציבות, מורת רוח וגם תחושה של התרגזות שוררים בקרב הפלסטינים המוכרחים לעבור את המחסום מדי יום תחת רחמנותם של חיילי הכיבוש.

"מרי" עזבה את המחסום כשהיא משוכנעת בסיבות העומדות מאחורי התנהגותם של חיילי הכיבוש ואמרה, "כל אחד שרואה את התנהגות אלה יהפוך לתומך בעם הפלסטיני ומזדהה עם הפלסטיניים העומדים בפני כל ההליכים ההדוקים של הכיבוש הישראלי" .

----------------------------
דיווחו בערבית של
נג'יב פראג' - בית לחם