הידרדרות המצב הכלכלי בשטחים הפלסטינים הוביל להחייאת תעשית הסבון המקומי

15/01/2007

בצל המצור הכלכלי אותו הטילו מדינות העולם על העם הפלסטיני בעקבות עליית תנועת החמאס לשלטון וניצחונה הדחוק בבחירות לפרלמנט, ובהעדר היכולת של האזרח הפלסטיני לפרנס את משפחתו, החלו הפלסטיניים בערים ובכפרים לחזור שוב לכמה תעשיות מסורתיות שבהן היו מתעסקים לפני מספר עשורים על מנת לפרנס את עצמם ולשפר את תנאי מחייהם, ובהן תעשיית הסבון המקומי שעשוי מזיתים. 

עושר מורש
ביחסו לתעשייה זו, אמר נמר אלח'יאט, מנכ"ל לשכת המסחר של עיר שכם שבצפון הגדה המערבית, כי הסבון שנעשה בשכם בא במקום הראשון ביצוא למדינות חוץ, והווה 41.5%  מהיקף היצוא בשנת 2005 , בעוד ירד האחוז הזה בשנת 2006 ל- 36.2% . לדבריו, הירידה שנרשמה בהיקף היצוא של הסבון מיוחסת לשתי סיבות עיקריות: המצור הכלכלי המוטל על השטחים הפלסטיניים מאז יותר משנה שלמה, והחבלה שנעשתה על ידי כוחות הצבא הישראלי לכמה מפעלה הסבון במהלך הפעולות המתמשכות בעיר מדי יום.


אלח'יאט הסביר כי בסוף שנת 2004 , הגיע מספר מפעלי הסבון בעיר שכם לשלושים, אך בשנת 2005 , כמה מהמפעלים האלה החלו להיעלם בהדרגה עד שמספר המפעלים המתפקדים הגיע לעשרים אשר התוצרת השנתית שלהם הוגדר בין 500 עד 1000 טון. כמה מפעלים הפסיקו לתפקד לחלוטין בעוד כמה אחרים צמצמו את היצור בצורה גדולה.

תעשיה לנשים
תעשית הסבון היתה חלק מעבודת הבית בכפרים הפלסטיניים, ולכך הוגדרה התעשיה זו כתחומה של האישה במיוחד. היא נולדה והתפתחה כמו מקצועים אחרים שחומרי גלם שלהם מסתמכים על יבולים חקלאיים. מרבית תושבי הכפרים בפלסטין עושים סבון ומאחסנים אותו, ועד כה, ישנם משפחות כפריות שמתעסקות במסורת הזו כשהן מסתמכות על עונת מסיק הזיתים בשל תלותה (תעשיית סבון)  על השמן כחומר גלם.

על תעשיית הסבון המקומי, סיפרה "אם ווחיד", תושבת כפר באזור קלקיליה שבצפון הגדה :" תעשית הסבון הבלתי מבושם היא תחומה של האישה בפלסטין, ותפקידה מוגבל על בישול השמרים האדומים ( סודה קאוסטית) יחד עם שמן זית ומים, ושפיכת הכל בתבניות, ולאר מכן חיתוך וקישוט החלקים המיוצרים בציורים מגוונים.

היא עוד אמרה כי בעיר שכם יש לסבון הנעשה בה שוקים ומחסנים מיוחדים וגם כן הוא זוכה ליחס מיוחד על ידי תושבי העיר. לדבריה, שוקי הסבון השיבו לעצמם את המסורת של תעשית הסבון  והביאו אותה לרמה גבוה מבחינת האיכות, ובכך הופיע מה שמכונה " הסבון המבושם", "והממלוקי " וגם " הסבון המיוחד לכלה". לדבריה, התיירם הזרים מקפידים עד כה לקנות את הסבון של שכם אשר נכרה " הסבון המקומי".

בעיות ומכשולים
החוקר הכלכלי הפלסטיני, נא'ל אל-קבג', אמר כי התחרות בין הסבון המקומי לבין סוגי הסבון האחרים בשוק המקומית וגם בשוקי חוץ היא מאוד עצומה. " בשוק המקומית ישנם סוגים מגוונים של סבון זר מכל צורה ומכל גודל וגם בעלות נמוכה הדבר שמפחית את חלקו של הסבון המקומי ".

הוא עוד התיחס לבעיות אחרות ואמר כי הסבון המקומי נחשף לפעולות של חיקוי שכדאי לטפל בהן, בנוסף ליכולתה המוגבלת של שוק היצוא לקלוט רק שני שליש של הפקת הסבון המקומי לצד העלייה המשמעותית בדמי הובלה ושנוע בתוך השטחים הפלסטיניים או בחוץ.