26/05/2005
ברגע שראה אותי אחד החיילים הישראלים הנמצאים במחסום הצבאי הממוקם בכניסה לעירת בית ג'אלה ליד מתחם התיאום המשותף עובר במכונתי אשר הופיעה עליה את הסימן "עיתונאות" , קרא לי בקול רם והתחיל להסביר לי בצורה רצינית על מצבו הקיים מתוך הדגשה לפרסם את הסיפור .
בדיאלוג שהתרחש ביני לבינו באנגלית , אמר החיל שזהה עצמו בשם " גלעד אמאתה" , כשהוא עם חבריו עומדים מתחת לסוכך קרוע ומצעים בדיקות וחיפושים שגרתיים במכוניות הנוסעות מבית לחם ואליה : "אני והעמיתים שלי נמצאים בלי אוכל , בלי נשים , ועובדים שעות ארוכות תחת קרן השמש ...אני לא רוצה את העבודה הזו , אני תומך בשלום עם הפלסטינים כדי לנוח מהמשימה שאנחנו מתעסקים בה ". אמאתה הוסיף " זו בית ג'לא ולא בית שלנו .. אנחנו חיבים לחזור הביתה .... נמאס לי כבר מהחיפושים ".
החיל שנדמה לי שהוא בן 20 , הביע את דעתו בקול רם בנוכחות ארבעה מעמיתיו , הדבר שאלץ אחד מהם להנחות לו להפסיק ולשתוק , והוא השיב בשתיקה בסופו של דבר .
-----------------------------
דיווחו בערבית של
נג'יב פראג' - בית לחם
נג'יב פראג' - בית לחם
