מדיניות היהוד נמשכת במזרח ירושלים/ הליכים מסובכים שתכליתם היא לאלץ את התושבים להגר ולנטוש את העיר
26/02/2007
הפלסטיניים תושבי מזרח ירושלים סובלים קשיים רבים במהלך הנסיון שלהם להשיג מהשלטונות הישראליים את האישורים הנדשרים להקמת בתי מגוריהם, ואם במקרה השיגו אותם, האפשרות עדיין קיימת שעירית ירושלים תיבטל את האישורים אלה או תקפיא אותם בטענה שהם מזויפים ואין להם בסיס של הצדקה.
" הגשתי בקשה לפני יותר משנתים בכדי להשיג אישור בנייה ושלמתי כל התשלומים הדרושים, אך הופתעתי בתחילת השנה הנוכחית מהחלטת השלטונות הישראליים על עצירת עבודות הבנייה ועל איסור ההתגוררות בבית שהוקם ". כך אמר "באסם כרשן", בן 45 , כשהיה יושב בבית המשפט של עירית ירושלים. הוא עוד הוסיף:" עבודת הבנייה בביתי החדש החלו בספטמבר 2004 והייתי קרוב מאוד לגור בו כשהגיעו פקידי העיריה לפני כ-25 ימים ואסרו עלי מלגור בו ".
הסניגור "מוהנד ג'בארה" הסביר כי " רשיונות הבנייה של עשרות התושבים במזרח ירושלים הוקפאו בטענה כי ישנם עובדים מושחתים בעירית ירושלים ". הוא עוד אמר כי " במקרה כזה וגם במקרים אחרים, הפלסטיניים תמיד הם שמשלמים את המחיר .... במקום שהעיריה תנהוג באחריות ותתמודד עם הבעיות הנמצאות בתוכי מסדרונותיה ומוסדותיה ותטפל בעניני השחיתות וההזנחה, היא מאלצת את בעלי הרשיונות לשלם את המחיר ..... הם מדברים על מעשה זיוף ברשיונות, לכן הם חייבים לאתר את הפקידים שעומדים מאחורי המעשים האלה ולהענישם במקום להטיל את האחריות במלואה על בעלי הרשיונות הפלסטיניים ולהקפיא את רשיונותיהם או לבטל אותם ".
מצדה, פרקליטת עירית ירושלים, ענת אילון, אמרה: " לא אתיר ל" באסם כרשן" לגור בבית מכוון שהוא טרם הושלם ומהווה סכנה לחייהם של בני משפחתו, וכמו כן, התגוררותו בבית תפקיע ממני את האפשרות להגיש בקשה לשם הריסת הבית אם יש צורך לכך". "ג'בארה" הגיב ואמר כי המשטרה לא זימנה את "כרשן" ולא יחסה אליו שום עבירה ", והעלה את השאלה "הרשיון עובר מיד ליד בקרב עשרות הפקידים לפני שיגיע בסופו של דבר לידיו של המבקש, ואם במקרה של זיוף, אז כיצד לא ניתן היה להבחינו תוך כדי כל ההליכים ...!?".
באולם אחר ששייך לבית משפט העיריה, גזרה השופטת כנס כספי על ג'מאל ומג'די אבו סנינה על רקע הקמתם קומה חדשה ללא רישוי בשכונת " ראס אל-עמוד "במזרח ירושלים. ג'מאל הסביר :"לפני כשמונה שנים השגנו אישור להקים קומה אחת בעוד הפרקליט המליץ לנו לבנות קומה נוספת כשהוא הבטיח להשיג את האישור הדרוש, אך לא השגנו אותו ובמקביל לזה קיבלנו צו הריסה לקומה הנוספת, ואז הגשנו בקשה חדשה לשם השגת רשיון בנייה לקומה ההיא". הוא עוד אמר כי בהמלך שמונה השנים החולפות הם נגזרו כנסים של מאות אלפי שקלים ".
עמאד דבש, בן 34 שעובד כנהג מונית, אמר:" אני גר כעת עם משפחתי בבית ללא חלונות משום שאסור עלינו לעשות שום שינויים בבית בלי להשיג את אישור העיריה. בשנת 2002 הקמתי שני חדרים על הגג של הבית העתיק אותו מחזיקה אימא שלי בכפר "צור באהר" שבמזרח ירושלים, ושכנתי בו עם המשפחה, אך בית הדין של עירית ירושלים הוציאה צו הריסה ". עמאד אמר בתמיהה :" לאיפה נלך ... ובאיזה מקום נחייה...! אנו מבקשים אישורים אך הם לא נותנים לנו ... וברגע שאנחנו מסימים את הקמת בית חדש הם מופיעים במטרה להרוס אותו... העיריה סותמת כל דרך אפשרית בפנינו, ואם נעבור לגור בגדה המערבית אז הם מקפחים אותנו מלגור שוב בירושלים".
על פי הנתונים של מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם "בצלם", הרסה עירית ירושלים 245 בתי מגורים של פלסטיניים במזרח ירושלים, בנוסף ל-730 בתים שניזוקו בין השנם 2004 עד סוף 2006. משרד הפנים הישראלי גם כן מבצע פעולות הריסה לבתיהם של תושבי מזרח ירושלים אך אין מידע על מספרם המדויק.
