אבל וגינוי עממי לפוגרום שביצע הכיבוש הישראלי ברצועת עזה

11/06/2006

השטחים הפלסטיניים התלבשו בשחור, המוסדות הרשמיות של הרשות הפלסטינית הורידו את הדגלים מעל הבנינים, בתי -עסק וחנויות סגרו את הדלתות בעת שיצאו אלפי הפלסטיניים לרחובות במצעדי מחאה וגינוי נגד הטבחים שביצעו כוחות הצבא הישראליים ברצועת עזה וגבו חייהם של 14 פלסטיניים, שבעה בני משפחה אחת, משפחת ר'אליה,בהם אבי המשפחה, אשתו, ויותר מ-40 פצועים תוך פחות מ-24 שעות.

ההסלמה הצבאית הישראלית בימים האחרונים היתה חמורה וחסרת תקדים מאז הנסיגה הישראלית מרצועה ב-13 בספטמבר אשתקד. הרג משפחת ר'אליה התמימה ביום שישי שעבר בחוף הים בצפון רצועת עזה מירי של הצבא הישראלי קבע נקודת שינוי חדשה בשורות ובנפשות הפלסטיניים בפני הפנקס השחור של הכיבוש הישראלי אשר מתעקשת ישראל בכל כוחותיה להגביר את מספר דפותיו מתוך הריגת תמימים חפים מפשע.


צעקותיה של הילדה במשפחת ר'אליה - הילדהה שניצלה מהפשע המתועב בחוף הים - הפכו את העתיד לתמונה שחורה גם בעיניה ובעיני כל הפלסטיניים כשנראית מוטרדה בהכרתה, מתלבטת ומתוסכלת בהתנהגותה ובתגובתה כשצעקה מעמקי לבה הסובל וההמום ליד גופת אביה.

משפחת ר'אליה לא ידעה כי בריחתה מחום הקיץ ומחיי מחנה הפליטים העמוסים ומהמצור הכלכלי והמדיני ממנו סובלים כל מגזרי העם הפלסטיני תעלה לה מחיר גבוה כל כך וגם כן פצע עמוק בלבם של מליוני הפלסטיניים שלקו בהלם ובחרדה כשצפו במראה הטבח בערוצי הטלוויזיה בלווין בכל העולם.

הפשע הזה החזיר גם למחשבה ולזיכרון את הספר השחור של היסטורית הפשעים של ישראל. היום, הפלסטיניים מזכירים את צעקותיהם של הילד מחמד אל-דורה ואביו אשר הציתו את האינתיפאדה, והתינוקות אימאן חג'ו וסארה בעיר שכם, ואת כל הילדים החפים מפשע ששלמו בחייהם מירי כוחות הכיבוש.