26/03/2005
סיפור מתוך מציאות ששיחק בה את התפקידים רק שני צדדים , פועל פלסתיני פשוט ומעסיקו הישראלי. עיקר המחלוקת שהתרחשה בין השנים נסובה על השאלה," למי יש את הזכות בבעלות ארץ פלסתין , הפלסתיניים או הישראליים ?". בסוף הויכוח ,ונוכח היגיון הכוח.... הפועל אבד את מקור הכנסתו רק בשל שהוא החזיק בעמדתו המיצגת את זכות עמו הפלסתיני בארצו.
הפועל "עואד חאמד" תושב קלקיליה הסביר: " כשהייתי עובד אצל אחד המעסיקים הישראליים תוך הקו הירוק בענף הבניה , בקש ממני אחד השכנים הישראליים בבנין הסמוך כמות מועטת של מלט וחול כדי לעשות תיקון בחנותו . לאחר שהרשה לי המעסיק לתת לשכן מה שבקש , פנה אלי המעסיק ואמר בתמיהה : אתה צריך לדעת שזו ארץ ישראל ולכל אזרח ישראלי יש הזכות לקחת מה שזקוק לו כדי לבנות את הארץ הקדושה הזאת . אני לא הגבתי והמשכתי לעבוד, מוסיף עואד ".
עואד ממשיך בסיפורו ואמר," כמה שעות לאחר מכן , המעסיק דרש ממני להכין יציקה לשימושה בבנין , ובמהלך הפעולה שמתי כמות כפולה של מלט ביציקה. סימני תמיהה הופיעו על פניו של המעסיק כשהבחין את המעשה הזו. הסברתי לו כי כיוונתי בזאת לחזק את הבנין כי בסופו של דבר , הבנין ישוב לבעלותי בעתיד".
לפני שהמעסיק הישראלי עזב את המקום , פנה לעואד ואמר ,"כנראה אתה מחזיק בדעות מסוכנות כלפי העם הישראלי ואני לא חייב לתת לך להמשיך בעבודתך אצלי .... פשוט אתה מגורש .. !".
-----------------------------
דיווחו בערבית של
מוסטפא סברי – קלקיליה
מוסטפא סברי – קלקיליה
