02/11/2006לא היתה ודאד קעוואר מצפה כי נטייתה המיוחדת וחיבתה לירושה הפלסטינית המיוצגת בבגדים רקומים ותכשיטים כספיים תשתנה ותהפוך לרכישת מאות החתיכות מהם והצגתם ברחבי העולם כאמצעי התנגדות לכיבוש הישראלי ושימור הירושה העשירה הזו מפני אובדאן. בביתה של קעוואר היא מחזיקה בקוליקציה אשר התארוך של כמה חתיכות בה חוזר לשנות הראשונים במאה העשרים. הקולקציה כוללת חתיכות עשויות מכסף, כלי קישוט כמו כיסוי ראש וחגורות, בנוסף לתלבושות וכריות רקומות מהירושה הפלסטינית אותם אספה במשך חמשים שנה החולפות.
ודאד קעוואר, סופרת וחוקרת בתחום זה, אמרה: " כשהתחלתי, לא היה בכוונתי לאסוף קולקציה גדולה, סתם הייתי אוהבת רקמה ואריגים וגם כן התלבושת של בנות הכפרים, אבל הנסיבות שאירעו סביבי דחפו אותי לאסוף את הירושה הזו לאחר שראיתי באופן כללי את האישה הפלסטינית שהיתה שמחה בחיים שלה בכפר נאלצה לעבור לגור במחנה לפליטים בעקבות המלחמות ב-1948 וב-1967 .
ודאד גדלה בעיר בית לחם שבגדה המערבית ולמדה בבית ספר בעיר רמאללה. חששות על הירושה הפלסטינית מפני אובדן והכחדה התעוררו בתוכה עם התחוללות הכיבוש הישראלי לשטחים הפלסטיניים כשהפלסטיניים הפסידו ואבדו את כפריהם ועריהם וגם בתיהם. היא אמרה כשהתלבשה באחת התלבושות הפלסטיניות :" הרגשתי שאני חייבת לאסוף ולתעד את הירושה הפלסטינית בהקדם האפשרי בגלל שהיא החלה להיכחד ובמיוחד לאחר שבנות הכפרים התחילן למכור אותה לאנשים וגופים מחוץ לארץ ". " לכל אדם יש סוג ספציפי של התנגדות לכיבוש ואני מגדירה את האיסוף שעשיתי כהתנגדות אחרת לכיבוש הישראלי ".במשך חמש עשרה שנה, עברה הקולקציה של קעוואר למדינות שונות באסיה, אירופה ואפריקה כמו גרמניה, יפן, צרפת, שויץ ומרוקו. היא תמיד מעודדת על הקמת תערוכות שמראות את הציבילציה הערבית ובמיוחד במדינות המערב בשל ההתעניינות העצומה בה. ודאד כתבה כמה ספרים בנושא הרקמה הפלסטינית והאחרון היה תחת הכתובת " מחוטים של זהב לחומות של צמנט " שמספר על הציבילציה ורקמה בעיר בית לחם בעבר עד בניית גדר ההפרדה על ידי ישראל סביב העיר בהווה. ודאד מקווה שתוכל בעתיד לפתוח מוזיאון לקולקציה שלה בכדי להציג את כל חתיכה במקום מסוים בו עם מספר מסויג.
ודאד קעוואר הזהירה מפני אובדן הירושה זו אשר מהווה הזהות הערבית בשל חוסר ההתעניינות בה ובמיוחד על ידי הדור החדש, ואמרה :" הירושה מאוד חשובה עתה הרבה יותר מכל עת אחר כיוון שהיא מהווה זהות שזקוקה להישמר ולהגן עליה מפני כל הגורמים שפועלים עתה נגד ירושה וזהות ובמיוחד הזהות הערבית". עוד הוסיפה כי " הנקודה החשובה ביותר היא כי פעולת שימור הירושה היא מאוד קשה וצריכה זמן, מאמץ ונאמנות, ועל האחראים להבין את זה טוב מאוד בכדי שיוכל הדור החדש לשמור עליה ולהפיק תועלת ממנה".
