09/03/2007
" ארגוני פתח וחמאס צוברים אמצעי לחימה ולשאר הפלגים הפלסטינים יש המון כלי נשק ... האזרח נאלץ לדאוג לחזיקת נשק בכדי להגן על עצמו לאור הוויכוחים הפנימיים ... אני מרגיש שאני רוגע ומשוחרר מחרדה כאשר יש לי נשק אישי בבית כי אני מסוגל בכך להעניק ביטחון לעצמי ולמשפחתי וגם לרכושי בצל חוסר הביטחון בזירה הפלסטינית ", את התחושה זו הביע אחד האזרחים הפלסטינים בעקבות המצב של האנרכיה והתוהו ובוהו שהתפשט בשטחים הפלסטינים באחרונה בעוד השלכותיו עדיין קיימות עד כה ובמיוחד ברצועת עזה.
המרוץ של קניית כלי נשק בחברה הפלסטינית הפך להיות רב -תכליתי, והכיבוש הישראלי לא נשאר היעד הראשי והיחיד של המרוץ זה מכוון שהוויכוחים המשפחתיים שהופיעו על פני- השטח בערים ובכפרים הפלסטינים והובילו לקרבות אכזריות בהן נפלו קורבנות בשני הצדדים היריבים, מדגישים כי ישנם נטייה רצינית אצל זרם אחד בקרב העם הפלסטיני להחזיק בנשק אישי בתכלית "הגנה עצמית" בצל אנרכית החוק והערבוביה, וחוסר השליטה על המציאות בכל אלמנטיו.
סחר הכדורים ... הפך להיות באחרונה אחת התופעות השכיחות בחברה הפלסטינית. סוחר אחד שסירב לחשוף את זהותו, הגדיר את הסחר זה כעסק רווחי ותועלתי ואמר כי הוא מביא כמויות גדולות של כדורים. הוא עוד הסביר כי ישנם נמהרות מובהקת בקרב האזרחים לקניית כדורים של אקדחים מסוג -14 מ"מ בעוד פחת הביקוש לקניית הכדורים של רובי - M-16 בהשוואה לזה בתחילת האינתיפאדה.
במהלך הראיון, צלצל הטלפון הסלולרי של הסוחר. תוך כדי השיחה בטלפון, ביקש הלקוח מהסוחר לספק אותו בהקדם האפשרי ב-1000 כדורים אך הצעתו התקבלה על ידי הסוחר בקרירות מכיוון שהזמן מועט מדי להביא כמות כל כך גדולה. לאחר שהסוחר קיבל עידוד ופיתוי כספי מהלקוח, הוא הסכים על העיסקה.
הסוחרים הישראלים יחד עם מתווכים פלסטינים מתוך הקו הירוק מהווים המקור הראשי של הנשק הנמצא בידיהן של המשפחות הנלחמות בשטחים הפלסטיניים . המחיר של רובה מסוג M-16 הגיע לחמשים אלף שקל לאחר שהיה בשיא האינתיפאדה האחרונה בין 12-18 אלף שקל. הלחימה שנתגלעה בין המשפחות הפלסטיניות עודדה כל אחת מהן לחפש אחרי מקורות אספקת נשק בכדי להצטייד בנשק הטוב והיעיל ביותר ובמיוחד רובה -M-16 מכיוון שהתחמושת שלה ישיגה ואין צורך להבריח אותה ממדינה אחרת.
מקורות ביטחונים פלסטינים דיוחו כי על פי המידע המודיעיני שנאסף מאזורים רבים בהם התרחשו קרבות בין המשפחות והביאו להריגת אנשים באחד הצדדים היריבים, ישנם פזיזות לקניית כלי נשק מכל סוג במסגרת הנכונות והדריכות לסבב נוסף של לחימה לאור אי יכולת מנגנוני הביטחון הפלסטינים לאכוף את החוק והסדר בשטח ובמיוחד באזורי הגדה המערבית מכיוון שהתפרסות אנשי הביטחון הפלסטינים עם נשקם האישי באזורים אלה מצריכה היתר מהישראליים תחת מטריית "התיאום הביטחוני ". בהקשר זה, אותם מקורות דיוחו כי לאחר פירוץ קרבות בין שתי המשפחות הגדולות באחד הכפרים בצפון הגדה, הועברו לכפר יותר משלוש מאות חתיכות נשק מחשש להתלקחות הקרבות מחדש על רקע נקמה על הריגת נער בעימות.
לאור הביקוש המתגבר להתחמשות, הגיע מחירו של האקדח האישי ל-18 אלף שקל (פי שלושה מהמחיר הקודם). העליה המבולבלת במדד המחירים של כלי נשק בשטחים הפלסטינים דחקה את אלה שאין להם את היכולת מבחינה כספית לקנות כלי נשק יקרים, לפנות לקניית רובי הציד כגון (ח'רטוש ודפאש ), רובים אלה מיוצרים בתוך השטחים הפלסטינים והמחירים שלהם הרבה יותר נמוכים מכלי נשק אחרים כגון "קלשניקוב או עוזי ".
-----------------------------
דיווחו בערבית של
מוסטפא סברי – קלקיליה
מוסטפא סברי – קלקיליה
