חברון הפכה לעיר רפאים בשל מדיניותה של ישראל המבוססת על עיקרון ההפרדה

מדיניות זו הביאה לפגיעה בחיים חברתיים ולקריסה כלכלית ולגירוש שקט

17/05/2007

חברים ערבים בכנסת הישראלי הדגישו כי פשעי הכיבוש הישראלי בעיר חברון שבדרום הגדה המערבית מתועבים יותר מהתנהגותו של משטר ההפרדה הגזעני בדרום אפריקה לשעבר והודיעו על כוונתם לעורר את הסוגיה זו בבימות בינלאומיות. הדגשות אלה באו לאחר הביקור בחברון אותו קיימו חברי הרשימה הערבית המאוחדת: שיך אברהים עבדאללה, ד'ר אחמד טיבי, טלב א-סאנע, ושיך עבאס זקור.

במהלך הביקור נפגשו חברי הרשימה במושל חברון, עריף אל-ג'עברי אשר עידכן אותם בהפרעות להן נחשפים תושבי העיר ובמיוחד בעיר העתיקה ליד מסגד אבראהים. תושבי האזור שברו באחרונה את המצור אותו הטיל הצבא הישראלי עליהם והפרו את ההגבלות על תנועתם ברחוב "החללים" בעיר העתיקה מאז השתלטות המתנחלים על הרחוב לפני כ-13 שנה.

 נוסף לכך, הצבא הישראלי יצר רצועת שטח רציפה במרכז חברון שבה נאסרת כליל תנועת כלי רכב פלסטיניים. במרכזה של רצועת השטח ישנם קטעי רחוב רבים, שנאסרת בהם אף תנועת הולכי רגל פלסטינים. רצועה זו משפיעה על כל העיר, שכן היא חוסמת את נתיב התחבורה המרכזי בין צפון העיר לדרומה.


חבר הכנסת עבאס זקור אמר כי היעד מאחורי ביקורו עם עמיתיו בחברון הוא בכדי לעמוד לצדם של התושבים הפלסטיניים בעיר אשר סובלים קשה מפגיעת המתנחלים ואנשי כוחות הביטחון. לדבריו " כשאתה רואה בעיניך איך הפלסטיני נגרש מביתו ונמנע במשך שנים מלפתוח את בית העסק שלו ומלהתפלל במסגד ונחשף בכל יום להתקפות פיזיות אז לא יקנן בך הספק כי ישראל חרגה בהרבה את שפשעים של משטר האפרטהיד ששרר בדרום אפריקה בעבר.

זקור עוד הוסיף כי חברי הכנסת מתכוונים להעלאת סוגיית פשעי הכיבוש בחברון לסדר היום של הכנסת ביום רביעי הקרוב וכן יגישו דו"ח לגופים בינלאומיים בהקשר זה. לאורך השנים התפתחה בחברון תופעה של מעשי התנכלות שיטתיים מצדם של מתנחלי העיר לתושבים הפלסטינים. במהלך האינתיפאדה השנייה תועדו תקיפות פיזיות, מכות, שימוש במקלות, יידוי אבנים, זריקת אשפה, חול, מים, כלור, בקבוקים ריקים, השחתה של חנויות ודלתות, גניבה, כריתת עצי פרי וכן כמה מקרים של ירי, ניסיונות דריסה, הרעלת באר, פריצה לבתים פרטיים, הטחת נוזל חם בפני פלסטיני ואף מקרה הרג של ילדה פלסטינית.

הכיבוש מאלץ את תושבי חברון לנטוש את העיר
דו"ח משותף של מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם (בצלם) עם האגודה לזכויות האזרח בישראל מציע כי רשויות החוק הישראליות וכוחות הביטחון גובות את מחיר ההגנה על נקודות התנחלות אותן הקימה ישראל בעיר העתיקה של חברון ובסביבותיה מכלל התושבים הפלסטינים. לצורך כך הן מנהיגות באזור זה משטר המבוסס באופן מוצהר וגלוי על "עקרון ההפרדה", שלאורו יצרה ישראל סגרגציה פיזית ומשפטית בין המתנחלים הישראלים לבין הרוב הפלסטיני. מדיניות זו הביאה לקריסה כלכלית של מרכז חברון ולעזיבה נרחבת של תושבים פלסטינים.

סקר שנערך עבור דו"ח זה מעלה כי לפחות 1,014 יחידות דיור פלסטיניות במרכז חברון ננטשו על-ידי הדיירים. דירות אלה מהוות 41.9% מכלל הדירות באזור זה. 65% מהדירות הריקות, 659 במספר, נתרוקנו מיושביהן במהלך האינתיפאדה השנייה. עוד עולה מממצאי הסקר, כי 1,829 בתי עסק פלסטיניים באזור שנסקר עומדים היום סגורים. אלה מהווים 76.6% מכלל בתי העסק באזור זה. 62.4% מבתי העסק שנסגרו, 1,141 במספר, נסגרו במהלך האינתיפאדה השנייה, לפחות 440 מהם נסגרו בצווים צבאיים.