18/12/2006
שני הארגונים היריבים, פתח וחמאס הכריזו על הפסקה מוחלטת של תקריות האש ומעשי האלימות והתחיבו לכבד את ההסכמה שכללה הסגה של החמושים מהרחובות, הפסקת התהלוכות וההסתה בכלי התקשורת, שחרור חטופים שבידי שני המחנות והקמת ועדה מיוחדת שתבדוק את האירועים בימים האחרונים, גיבוש עמדה לקראת כינון ממשלת אחדות לאומית, והשבת מנגנוני הביטחון לעמדותיהם הקודמות לפני המהומות שפרצו בין אנשי שני הארגונים וגבו חייהם של שלושה בני אדם : סטודנטית בת 19 , וקצין בכוח של המשמר הנשיאותי עקב התקפה על מחנה אימונים שייך לכוח ושוטר בביטחון הלאומי שנרצח לאחר חטיפתו בידי חמושים.
המצב של המתיחות והדחיסות בזירה הפוליטית וההסברתית הפלסטינית, והאווירה שקדמה לנאומו של יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן ) ובעקבותיו אשר התרחבה ובאה לידי ביטוי ברחוב הפלסטיני בהתנגשויות והאשמות הדדיות בין פתח לחמאס, עדיין קיימת עד כה. ברגע שאתה יוצא לרחובות ונפגש עם אזרחים רגילים, תגלה שהתמונה שונה לגמרי. ברחוב הפלסטיני נוצר קרע עמוק בין אלה שתומכים באבו מאזן לאלה שמתנגדים למדיניותו.
ח'ליל, בעל מספרה, אמר :" אני נגד כל מה שמתרחש עכשיו ובמיוחד הרעיון של הקדמת הבחירות ... אני דוחה את הרעיון הזה מכיוון שהוא בא לפי השמלה האמריקנית- ישראלית ". להערכתו, הפתרון קיים בפירוק הרשות הפלסטינית ובדרישת האו"מ ליטול באחריותה כלפי העם הפלסטיני הנמצא תחת הכיבוש הישראלי.
הקשיש אבו ח'אלד, אמר :" כולם רודפים אחרי השלטון ומימוש האינטרס שלהם ותמיד האזרח הוא שמשלם את המחיר ... הם מתעמתים ומתנגשים בכדי לזכות ב"כיסאות " ובתפקידים ולאף אחד לא אכבת מהאינטרסים של העם הפלסטיני ".
מבחינת ג'וואד- איש אקדמיה- הפתרון הכי טוב הוא לפרק את הרשות הפלסטינית, והסביר כי אחרי 13 שנה מהקמתה של הרשות נכשלה במימוש כל המטרות. "הכל הולך ומתדרדר, הכלכלה גרועה ואין חזון באווירה הפוליטית ... ההתנחלות הולכת ומתגברת והכיבוש עודו קיים והאסירים עודם בבתי כלא והפליטים לו שבו ", אמר. לדבריו, "המשבר הנוכחי הוא בעיקרון תוצאה לקיומה של הרשות הפלסטינית והסכמי אוסלו, וצריך להעביר לכיבוש הישראלי מחדש את האחריות לעם הפלסטיני ואת העול שאנחנו נושאים".
ח'אלד, אמר :"הגשתי בקשת הגירה לחו"ל... לא נשאר לי חשק להישאר כאן, ואני חושב שזו היא האופציה היחדיה שיש ... אין ברירה אחרת". בשיר -בחור צעיר ומתוסכל -, אמר :" הגענו לסף הכריסה באמצע בצה של אי יציבות ... אין לי מושג לאן ללכת ובאיזה כיוון .. הנוער ירדו לטמיון, נולדנו בזמן מלחמות ואינטיפאדה ... מה הגשמנו ...!! כלום ".
הסטודנטית אמירה א-טוויל אמרה כי כל מה שמתרחש ברחוב הפלסטיני מזין את הגזענות והאפליה. " אני מרגישה צער עמוק כשאני צופה באחים כשהם מתעמתים ומתנגשים זה עם זה ושוכחים את הכיבוש ". היא תיארה את האווירה השוררת באוניברסיטה בה היא לומדת ואמרה :" אנו מבחינים כעת ובאופן מובהק את ההבחנה בין הסטודנטים על רקע ההשתיכות הפוליטית ואפילו לפעמים הדתית ...זהו המצב הרע ביותר שהגענו אליו ".
אבו עמאד, קשיש בגיל שבעים, העדיף הפיתרון של כינון ממשלת אחדות לאומית מורכבת מכל גווני הקשת הפוליטית. הוא לא תומך בהחלטת הנשיא אבו מאזן על קידום הבחירות כיוון שהוא אוהד השמאל הפלסטיני המסרב להתעצמות הנטיה האיסלאמית בשטחים הפלסטיניים, וסבור כי הבחירות החדשות יביאו לניצחון חמאס בפרלמנט ובנשיאות.
