תדמיתה של ישראל התדרדרה בתקשורת הבינלאומית בעקבות ההתנתקות

28/12/2007

כתב כאן-נעים-כך עפ"י ממצאי מחקר שערך ד"ר תמיר שפר ותלמיד המחקר איתי גבאי מהמחלקות לתקשורת ולמדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. עוד נמצא, כי אמצעי התקשורת בארה"ב ובבריטניה מייצגים באופן ברור את העמדות של הממשל במדינתם כלפי הסכסוך הישראלי-פלסטיני למרות ציפיות לשיפור תדמיתה של ישראל בעקבות ההתנתקות מעזה ב-2005 נראה כי ההיפך הוא הנכון.

 מחקר חדש של ד"ר תמיר שפר ואיתי גבאי מהאוניברסיטה העברית בירושלים מצא כי בבריטניה ובארצות הברית הוצגה ישראל באופן שלילי יותר לאחר ההתנתקות בהשוואה לתקופה שקדמה לה. זאת, למרות שאחד מן המניעים המוצהרים של ישראל לביצוע ההתנתקות מעזה היה שיפור בתדמיתה הבינלאומית והפחתת הלחץ הבינלאומי לביצוע ויתורים טריטוריאליים.

תוצאות המחקר יוצגו ב-24 לדצמבר, בכנס שיערך במכון דיוויס ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים.

"הממצאים מראים, כי תדמיתה של ישראל בתקשורת האמריקאית והבריטית השתפרה רק בתקופת ההתנתקות עצמה, אולם מייד לאחריה הידרדרה לרמות הנמוכות אף מהתקופה שקדמה להתנתקות" - מסביר ד"ר שפר; "מצאנו, כי אחד ההסברים המרכזיים לתופעה זו הוא בכך שישראל ממשיכה להיתפס בעולם כמדינה כובשת. מצאנו, גם, כי הדרישות מישראל לויתורים טריטוריאליים בשטחים לא רק שלא פחתו בעקבות ההתנתקות, אלא אף גברו".

את המחקר ערכו ד"ר שפר ותלמיד המחקר איתי גבאי באמצעות ניתוח תוכן של אלפי כתבות שהופיעו (בתקשורת הכתובה והאלקטרונית) בארצות-הברית ובבריטניה, לצד הצהרות של מנהיגים, שרים ופוליטיקאים בריטיים ואמריקניים בנושא הסכסוך הישראלי-פלשתיני.

בין הקטגוריות שנבחנו במחקר; תדמית הישראלים והפלשתינים, השיפוט המוסרי של פעולות ישראל והרשות הפלשתינית והדרישות הטריטוריאליות מהם.

אלא שלא רק ישראל יצאה ניזוקה על פי תוצאות המחקר; הממצאים מצביעים על כך, כי גם ניסיון הרשות הפלשתינית לשיפור תדמיתה בתקשורת הזרה בשנה האחרונה לא צלח.

"למרות שניסו לשווק את הבחירות לרשות הפלשתינית בינואר 2006 כפעולה חיובית, הרי שזו נתפסה לשלילה בתקשורת הזרה בשל התחזקות החמאס", מסביר ד"ר שפר; "לצד זאת, גברו בכלי התקשורת בארצות-הברית ובבריטניה הדרישות לוויתורים טריטוריאליים מישראל, כחלק מהניסיון הבינלאומי לחזק את הפת"ח".

עוד נמצא, כי שיפור או הרעה בתדמית התקשורתית של ישראל או של הפלשתינים, אינו אומר בהכרח, כי הצד האחר יגיב באופן הפוך; "בתקופת ההתנתקות חל שיפור בתדמית הן של ישראל והן של הרשות הפלשתינית, ואילו לאחר מכן חלה באופן כללי התדרדרות בתדמית של שני הצדדים" - מסביר ד"ר שפר.

עוד נמצא במחקר, כי אמצעי התקשורת בארצות-הברית ובבריטניה מייצגים באופן ברור את העמדות של הממשל במדינתם כלפי הסכסוך הישראלי-פלשתיני; "מסיבה זו במהלך כל תקופת המחקר הייתה תדמיתה של ישראל חיובית יותר בתקשורת האמריקנית מזו שהוצגה בתקשורת הבריטית, ואילו במקרה של הרשות הפלשתינית מדובר בדיוק במקרה ההפוך" - מסביר ד"ר שפר.

-----------------------------

ד"ר תמיר שפר הוא מרצה במחלקות למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים, ומן המקימים של תכנית המצטיינים החדשה לפוליטיקה ולתקשורת פוליטית באוניברסיטה. שפר החל את לימודי התקשורת באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה ובשנת 2001 השלים בהצטיינות את הדוקטורט בתקשורת פוליטית באוניברסיטה העברית בירושלים.

מחקריו, העוסקים באינטראקציה שבין התקשורת לפוליטיקה בישראל, בוחנים,בין היתר, את השפעת הכריזמה על ההצלחה התקשורתית והאלקטורלית של פוליטיקאים, את הסיקור התקשורתי של גלים פוליטיים בישראל וארה"ב, את תופעת הפרסונליזציה הפוליטית, ואת השפעות התקשורת על תוצאות הבחירות, מחד ועל ההתנהגות של חברי כנסת, מאידך. בנוסף לאלו, מנהל שפר פרויקט מחקרי גדול העוסק בתקשורת פוליטית ודיפלומטיה פומבית.

מחקרים אלו רואים אור בכתבי עת מובילים ביניהם:

Political Communication, Communication Research, Journal of Communication, Legislative Studies Quarterly, Journal of Political Marketing, Harvard International Journal of Press/Politics.

לד"ר שפר ניסיון מקצועי עשיר בתחום פעילותו האקדמי, הן כעיתונאי בסוכנות הידיעות עיתי"ם ובעיתון "חדשות", והן כיועץ תקשורתי-פוליטי לפוליטיקאים ולארגונים ציבוריים בארה"ב ובישראל.