01/06/2007
לאחר פחות משנתיים בתפקידו של זכריה אל-ג'מל כמורה לערבית בבית ספר ממלכתי בגדה המערבית הוא ויתר על תפקידו על מנת לעבוד בענף הבנייה שממנו מרוויח כ-25 דולר בכל יום עבודה. הנזק המחמיר ביותר שנגרם כתוצאה מהמצור אותו הטילו מדינות המערב על העברת סיוע כספי לרשות הפלסטינית לאחר עלייתה לשלטון של תנועת החמאס לפני יותר משנה היה במגזר העובדים במוסדות ובמסרדי הרשות אשר מקבלים חלק ממשכורותיהם דרך תורמים ערבים ואירופיים, אך זכריה ועוד מורים אחרים אומרים שמה הם מקבלים בהחלט לא מספיק להם הדבר שהכריח אותם לחפש פרנסה אחרת ולעבוד כנהגי מוניות ציבוריות, פועלים פשוטים או אפילו כמלצרים בבתי קפה.
משקיפים פוליטים זרים חוששים כי המצור החל ליצר בשטחי הרשות השפעות ארוכות טווח שעלולות להחמיר את מצב האי-יציבות ולדחוף לידי הסלמה באזור. " הרשות הפלסטינית חייבת למצוא פתרון חילופי לבעיית עובדי ההוראה ", אמר זכריה. נקודות של תקווה חדרו לנפשותיהם של הפלסטינים עם הקמת ממשלת האחדות שהקיפה שתי התנועות חמאס ופתח בראשות הנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן). בהסכמתו של נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש, החלו הכספים של מדינות התורמות להיכנס לחשבון בנקאי בשליטתו של שר האוצר הפלסטיני סלאם פיאד, אך הסיוע הכספי הזה יספיק רק לתשלום כחמחצית משכורותיהם של פקידי הרשות.
המרצה באוניברסיטת ביר -זית, נשאת אקטש, אמר כי נמאס לבוגרי האוניברסיטה החדשים מהמצב השורר בשטחי הרשות. לדבריו "ממשלת החדות לא הצליחה ואף לא תצליח בעתיד בשל הלחץ הישראלי". מנקודת מבטו של השר הפלסטיני לעניני הסברה, מוסטפא ברגותי, "מאוד מעציב לראות המורים ואנשי אקדמיה פלסטינים פונים לשוק העבודה הידנית". לדבריו " הממשלה הישראלית נושאת באחריות למצב הגרוע בשטחי הרשות כי היא עד כה לא מפשירה את כספי המסים שנגבו על ידיה עבור הרשות כפי שנקבע בהסכמים ביניהם בכדי להכריח את חמאס להכיר בישראל ולזנוח את האלימות ולהתחייב להסכמים הזמניים שנחתמו איתה.
בכיר במשרד החינוך הפלסטיני ציין כי בתי הספר הממלכתיים בגדה המערבית וברצועת עזה מקבלים כ-3000 מורים חדשים בכל שנת לימודים אך מרביתם נאלצים בעוד זמן מה לחפש את תפקיד אחר בשל אוזלת ידה של הממשלה הפלסטינית לשלם את שכרם.
לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת ירושלים התמנה מחמד סואיפי לתפקיד מורה למידע בבית ספר באזור חברון בדרום הגדה אך ארבעה חודשים לאחר מכן הוא נטש את תפקידו ועבד כנהג מונית ציבורי. "אני מעדיף לעבוד כנהג מונית על פני לעבוד בבית ספר ממלכתי בלי לקבל משכורת" ,אמר. כמו כן, רא'ד בשיתי עזב את תפקידו כמורה בכדי לעבוד בענף הבנייה בהצדקה כי "אין ברירה אחרת .... חיבים להתפרנס".
